כשראיתי את הספר נדלקתי, אין לי ילדים שיוכלו ליהנות ממנו אך יש לי אמא גננת לגילאי 3-4 ואני בטוחה שהספר הזה יביא תועלת רבה בגנה.
הספר "צ'פצ'ולה הסיפור שבשיר" הינו אוגדן לשיריה של שחקנית הקומית מיכל חלפון צמח שכינויה צ'פצ'ולה. שלאחר קבלת הספר גיליתי שלמיכל ישנו ערוץ יו-טיוב עם צפיות רבות, כך מצאתי את עצמי מעבירה וצופה בקטע אחר קטע כשעל פניי חיוך אינפנטילי שכזה (באתר 'נוריתה' ניתן לראות שלושה סרטונים שימחישו לכם כמה התכנים שלה מדברים ומותאמים לעולם הילדים).
"גיל 40 זה גיל כזה של סיכומים. חצי חיים עברו. ניתן להסתכל לאחור (אני מקווה שבחיוך) ולהתחיל לתכנן את החצי הבא. יש לי חברה כזו שטוענת שמה שלא הספקתם לעשות עד גיל 40 כנראה לא תספיקו לעולם. אני לא מסכימה עם הגישה הזו. יש כל כך הרבה דברים שלא הספקתי לעשות ואני לא מתכוונת לוותר עליהם
קוראים לי מיכל כלפון-צמח, או בשמי השני, כפי שהילדים קוראים לי – "צ'פצ'ולה". כשאני מסתכלת לאחור על חיי אני רואה את כמות הדברים שהספקתי לעשות ובהחלט יכולה להיות מרוצה. התפטרתי מעבודה בה לא הרווחתי מספיק ולא הרגשתי מסופקת והקמתי ממש בעשר אצבעות (טוב 20, אם מחשבים את האצבעות של בעלי), עסק מצליח בו אני הכוכבת הראשית ובו אני יכולה לבטא היטב את כל מה שאני טובה בו, הקמתי משפחה והגשמתי למעשה את החלום שלי אני אמא לשני בנים מופלאים, נשואה באושר, מופיעה ומבדרת ילדים כל השנה ואפילו ממש לאחרונה יצא ספר השירים שלי "צ'פצ'ולה – הסיפור שבשיר", אז למה דווקא עכשיו כשנראה שהכל בסדר, משהו עדין חסר?
